ת.ד. 2011 מיתר - מרכז מסחרי חנות 7
תמיד זמינים עבורכם גם בטלפון
אימו האומללה תחבה בידיו תפילין וסידור. "גם אם יענו אותך עינויים קשים, הישאר יהודי", מיררה בבכי האם, בטרם נתלשה בגסות מבנה-יקירה
הטנק החל להתקרב במהירות. קנה הטנק כוון היישר אל המצבה. המפקד משך את המוט שאמור לשגר את הפגז…
בעת הברכה היו עיניו עצומות בדבקות, וכשפקח אותן בסיום הברכה, ראה לתדהמתו כי הסנדלר נעלם ואיננו..
האומלל מילא את פיו מים, בידעו כי כל ניסיון שלו להכחיש את מעשיו מול עדותם של שני השוטרים, יעורר גיחוך ואולי אף יחמיר את מצבו
בסעודת החתונה נקשרה שיחה לבבית בין המחותנים. לייבלה הבין כי חידת עושרו הגדול מעסיקה גם את מחותנו, ואמר: "ודאי מתפלא אתה על העושר המופלג שבו זכיתי. כל זה בא לי בזכות מעשה טוב אחד".
הגיע יום שישי והחידה נפתרה. הרבנית אמרה לו שהיום לא תוכל לנסוע בעצמה, וביקש שיעשה זאת במקומה. חס"ד הביע מיד את נכונותו, והרבנית המשיכה: "בקומה שלישית במרכז הרפואי, בחדר שמספרו כך וכך, מאושפזת גברת פלונית"…
כצעד אחרון, העלה על הכתב פנייה אישית למזכירו הראשי של הרבי, הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב, ובה תיאר את המתנתו המייגעת לתשובת הרבי וסיים בבקשה נפשית למצוא עבורו את המכתב האבוד…
הנערה ה'גויה' שכאבה את כאבם של ישראל בשואה…
"היהודי שלנו, שנבלע בין הגויים, כבר זמן רב שלא שמע את שמו היהודי וזה זמן רב שלא ראה יהודי לנגד עיניו. והנה פתאום בא יהודי ומזכיר לו את אשתו היהודייה!"
"בדרכו הביתה, גבר הרעד והלך וכאשר הגיע לביתו, הוא נכנס למיטה, אחוז קור וחום חליפות ורועד ללא הפסקה מצמרמורות… "
