מעשה שהיה

לפתע נראתה עגלת הסוחרים שבה לעבר הבית. עצרו הסוסים בצניפה ורגליהם העלו ענן אבק. "מסכימים אנו, מסכימים!"

שתי עיניו זלגו דמעות כמים: "אבקשך שני דברים: האחד, לעולם אל תשכח כי יהודי אתה. והשני, כאשר תחוש בצרה קרא קריאת-שמע

בשובו נבהל לגלות כי התיבה ובה כל רכושו – נגנבו מביתו. הקים האיש קול זעקה. על סף ייאוש נזכר הסוחר העשיר בחכם היהודי..

כל הנוכחים הוכו בתדהמה. הם לא ציפו להתפתחות כזאת. קשה היה להם לקלוט את המחזה שראו עיניהם.

על קנאתו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב ולמה היו פני הסבא משפולי עגומות?

האב הופתע. "אמש ישבנו בבית ופתאום צלצל הפעמון. לתדהמתנו, הבן האובד עומד בפתח. אי-אפשר להסביר כמה התרגשנו. הוא ישב קצת ואחר-כך הלך. לא העזנו לשאול אותו מה גרם לביקור המפתיע. היה ברור לנו שאתה גרמת לכך".

"מדוע הרב מחייך?", לא הבין אלי. הרב קפלן, שהכיר את סיפורו של אלי, אמר: "אתה ואחת המזוזות שלך חולים באותה מחלה".