ת.ד. 2011 מיתר - מרכז מסחרי חנות 7
תמיד זמינים עבורכם גם בטלפון
נשמתם כמעט נעתקה מפיהם ; היתה זו המחאה על סך 37,000 דולר… • "כעת ברורה לי תשובת הרב"', הסביר המארח הנדיב לבני שיחו הנדהמים. "היום הוא יום הולדתי ה-שלושים ושבע ולמתנת יום הולדת כזו ותשומת לב מיוחדת מהרבי לא ציפיתי…
לפתע הבחין בי הרוצח גרוס. "מההה?! זה אתההה?!" אמר בתדהמה: "אם הצלחת לצאת מהתופת, כנראה אינך בן-אדם אלא מלאך!"…
התובע ניסח את דבריו בארסיות רבה. לבסוף דרש מבית-המשפט במפגיע "להטיל על ראש הפושע עונש הולם ומרתיע –מוות".
ברגע הראשון היינו בטוחים כי הסבתא הזמינה את הרב, אולם כשראינו את התרגשותה העצומה מביקורו, הבנו כי היינו עדים לצירוף מקרים נדיר ומופלא
לתדהמת המוזמנים גילו אותו מוטל על הרצפה, כפות בידיו וברגליו, ופיו סתום בסחבה, כשחבילות כסף פזורות סביב
"נשארתי עומד ברחוב נבוך ואובד-עצות. לאן אלך עכשיו? באותו רגע נשאתי את עיניי לשמים ובלב שבור התפללתי וביקשתי מהקב"ה שיעזור לי להיחלץ מהמצוקה שנקלעתי אליה."
בשלב זה התרוצץ הכומר לאורכו ולרוחבו של החדר הלוך ושוב, בחוסר מנוחה, עד שלבסוף גילה את הסיבה לסערת הרגשות שלו. הוא פנה לאבי בפתאומיות והתוודה בפניו: "ר’ שוחט, הנדבן בסיפור הוא אחד מאבות-אבותיי" • יהודי לעולם אינו מתנתק לחלוטין • סיפור מדהים.
כשנכנס איש-העסקים לתאו של הרבי הזמינו הרבי להתיישב ולסעוד עמו ארוחת בוקר. במענה לשאלת הרבי, הציג הלה את עצמו, ואז הבין הרבי כי האיש הוא סוחר-יערות ידוע, ששמו היה מוכר לו מכבר, אף כי מעולם לא פגשו פנים-אל-פנים…
היה זה בדיוק באותו יום בו סיימה לתת לצדקה את המטבע האחרון שבשקית…
"שכור, מנוול מזוהם! .איך אתה מעיז להרים יד על אדם טהור זה? צועק הנער ומכה באגרופיו בשוטר * סיפור ימי ילדותו של הרבי הקודם, רבי יוסף יצחק נ"ע מליובאוויטש
