זוגיות ומשפחה

לא אחת נתקלים אנו במציאות בה אנו נשאלים שאלה כלשהי שאין לנו אליה מענה מיידי. מביני דבר יידעו תמיד לומר 'איני יודע', אולם הם כלל לא יסתפקו באמירה זו ותמיד הם יוסיפו 'אחפש ואמצא מענה לשאלתך'.

אף תיקון אינו ניכר ואף קרע אינו מותיר אחריו עקבות, כל זאת נכון עד לרגע ההכנסה להתנור, או אז הרכות של לפני דקותיים הופכת לנוקשות

אחת הסיבות שים המלח מכונה "ים המוות", הינה משום שהוא עסוק כל העת בקבלת מים ממקורות שונים ומעולם לא העניק חיים לזולתו…

בעלי קמצן מאוד מסכים לשלם חצי שכירות ומטפלת של הילדים וכן חצי חשבונות שוטפים. לגבי צרכי הילדים מתעלם וטוען כי אני מקבלת קצבת ילדים ונקודות זיכוי במס הכנסה.

יש בנו כל כך הרבה יכולות וכישורים שקיבלנו שאנחנו מכירים בהם, אבל בכל זאת ההרגשה בלב היא חמצמצה, מה שמוביל אנשים רבים לכשלונות בחייהם. למה זה קורה ואיך מתגברים על כך?

מה עושים עם המילים שאין להם כיסוי במציאות? האם עדיף שלא לומר אותן בכלל? חשוב להדגיש כי כמעט תמיד המילים וההבטחות, באות מתוך רצון אמתי. אלא שהיישום במציאות מורכב וקשה הרבה יותר (מהדיבור..).

כשבאים לחנך, ראשית יש לשדר אמפטיה, אני אתך ! לרגע אחד חלילה לא נגדך. יש לי רצון כן לסייע לך, לתמוך ולכוון