זוגיות ומשפחה

אדם ניחן ביכולות הטבעיות להציב גבולות וסייגים בין הדברים הנוחים והמתאימים לו ובין אלה שאינם תואמים את דרישותיו. לכאורה, מתכון לאידיליה, אלא שלא תמיד כך הם פני הדברים.

נטילת סמכויות הבאה כפיצוי על חסכים רגשיים בגיל הרך, מניבה אדם בוגר הכופה דעתו על סביבתו ללא כל אבחנה

עם גבור החריקות ומתוך אנחה כבדה מחלחלת ההכרה במוחו כי אב – בונה, אך אב גם הורס וכל מעשיו בספר נכתבים ● צא וראה כוחו של בניין אב

כוחה של מילה רב ביותר וכל עוד משתמשים בה בתבונה הרי שאין קץ לעשייה החיובית המגיעה בעקבותיה ולעיתים נוטים אנו כבר לשכוח מהמילים הטובות אותן אמרנו שלא בשימת לב מספקת, אולם מקבל המחמאה לעולם לא ישכח זאת.

הוריי מאז שאני זוכרת את עצמי הורי לא הסתדרו.. ההורים פשוט רבים בלי סוף..

שביל הזהב למשמעת נכונה יהיה בהפעלת הסמכות ההורית שלנו במינון מדויק, באופן אוביקייטיבי ופורפציונאלי למעלותיו והתנהגותו של הילד.

גדלתי במשפחה "קרה". משפחה שבה לא אומרים מחמאות, לא מילים טובות, וגם לא מדברים על רגשות. לאחרונה אני מרגיש שאשתי מתוסכלת מכך שאני לא מצליח להחמיא לה..

בהסתכלות ארוכת טווח, גם לעלה הנושר מן הענף ישנו תהליך המשכי, על אף ניתוקו בהווה ממקור חיותו