אודליה מימון

מה עושים עם המילים שאין להם כיסוי במציאות? האם עדיף שלא לומר אותן בכלל? חשוב להדגיש כי כמעט תמיד המילים וההבטחות, באות מתוך רצון אמתי. אלא שהיישום במציאות מורכב וקשה הרבה יותר (מהדיבור..).

אנשים רבים מתארים קושי להתחיל לנקות ולסדר. לעיתים הפחד "מה נגלה שם…". ומה כשאנו מדברים על ניקיונה של הנפש פנימה?

הכוח להודות בטעות, הוא הכוח שמאפשר לנו להיות טובים יותר. ההכרה בשגיאה מאפשרת לנו להתעלות באמת. ואם כבר דיברנו על הרצון לשלמות, אין ספק כי הדרך לשם, מוכרחה לעבור דרך הלמידה והצמיחה מהשגיאות שלנו…

הבן שלי, ילד בן 8, אמר לי אתמול בערב, שהוא לא אוהב את אמא. לא ידעתי מה לענות, והאמת שגם נלחצתי, ואמרתי לו, שאסור להגיד ככה. הבוקר הוא שוב אמר לי שהוא אוהב רק אותי… ושוב לא ידעתי איך להגיב! אשמח לקבל עצה מעשית".

מילים טובות- מגבירות רצון טוב. ומילים שליליות יוצרות את ההפך. כך שאם את רוצה שבעלך יתאמץ בשבילך- תכתבי לו מכתב חדש. ואם אתה רוצה שאשתך תאמין לאהבתך, תארגן מחדש את המינונים.

לעיתים דווקא במקום שבו אנו נדמים בענינו כחלשים, שם נמצאת העוצמה שלנו. ולהפך, ש פעמים בהם בדיוק היכן שאנו חושבים כי שם כוחנו, שם בדיוק מוכחת חולשתנו… אז מהי הדרך לעוצמה פנימית אמיתית? ומה הקשר לביקורת? מאמר שילמד אותנו על דרכם של מלכים.

חג הפסח שהסתיים זה עתה, הביא עימו מפגשים משפחתיים רבים ומגוונים. וגם במשפחות הכי טובות, המפגשים הללו עוררו והעלו לא פעם קשיים, התמודדויות, מורכבות, כעס, או להבדיל גם קרבה ושמחה גדולה מהחגיגה המשותפת.

גיליתי זאת לפני כמה שנים, כאשר שמתי לב שהשעון המעורר מצלצל, ואני עושה "נודניק". ושוב "נודיניק". ומעולם לא הייתי טיפוס שעושה "נודניק.. אף פעם לא היה לי קשה לקום בבוקר.. אז מה קרה לי?

כולנו זקוקים לתחושה שמאמינים בנו, שרואים את הטוב שבנו, מעבר לכל נפילה או משבר. אך נדמה כי אלו הזקוקים יותר מכל לתחושת האמון שלנו כלפיהם – ילדנו.

גם בגיל שלושים (ו40, 60…) אפשר לשנות ולהשפיע על הדימוי העצמי שלנו. עם עבודה יומיות, ולעיתים עם אדם נוסף שיסייע לנו בתהליך, אפשר ליצור שינויים משמעותיים!