משנת חייו ופועלו

אם צד אחד הוא האשם, בוודאי צריך להיות קל לתקן את זה • לעומת זאת, אם צד זה הוא הצודק, גם צריך להיות קל להיות מבין ואציל נפש, על מנת להבטיח שהשכינה העליונה תשכון בבית • הרבי כותב

אני חייב להסתייג מהתיאור שלך את עצמך כ"עקרת-בית יהודיה רגילה". להיות עקרת-בית, בייחוד עקרת-בית יהודיה, זה בכלל לא דבר "רגיל". לעקרת-הבית היהודיה ניתנה אחריות עצומה בתור עקרת-הבית, "היסוד של הבית" ♦ הרבי כותב

הוד מלכותו המלך חואן קרלוס דה בורבון-בורבון, אני מעריך מאוד את הכבוד והזכות שהוד מלכותך והוד מלכותה, המלכה סופיה, העניקו לשליח שלי • הרבי כותב

נניח שאחד המצילים באנטבה היה מדליק גפרור, מבלי להתחשב בפקודה החמורה לשמור על חשיכה ושקט, בתירוץ שזה עניין פרטי שלו… • לפעולה שנראית לכאורה קלת-ערך היו השלכות אדירות, לא רק עבור עצמו וכל הסובבים אותו, אלא גם עבור הניצולים. והיתה לזה השפעה באו"ם, בוושינגטון ובכל רחבי העולם • הרבי כותב

בנוגע למה שאתה מזכיר "אני מפחד מקדושה", – וודאי שאין שום סיבה לפחד כיוון שהקדושה היא תכונה שהקב"ה העניק לעם היהודי שלנו כאשר הוא נתן לנו את התורה • הרבי כותב

"במשך השנים שחלפו מאז שהפסקת פעילות זו, כאשר העסקת את מוחך בכמה מחשבות נשגבות מאוד אודות הבאת שלום ושמחה לעולם כולו, אני מסופק האם אתה יכול להצביע על אדם אחד ויחיד אשר לעת עתה נושע בזכות ההרהורים הללו " • הרבי כותב

לאור העובדה שהעם היהודי מהווה יישות אחת, גוף אחד, וכל יהודי הוא חבר בה, אף יהודי אינו יכול לטעון שהפעולות שלו ודרך החיים שלו הם משהו פרטי וזה לא העסק של אף אחד, משום שהם כן משפיעים על כל הגוף של העם היהודי, ויש להם קשר ישיר לביטחון של ארץ ישראל ולעם היהודי אשר חי שם • הרבי כותב

טבעי שהורים לא יחסכו כל מאמץ כדי להבטיח את אושר ילדיהם, לא רק ברמה מינימלית או ממוצעת, אפילו אם הדבר כרוך בקושי ובהקרבה ניכרים מצידם • הרבי כותב